יום שישי, 20 2019

על אהבה והתאהבות או הקשר בין שגרה וקסם

שנים תהיתי האם קיים הבדל מהותי בין ההגדרות הללו, או שמא הדוברת בלבד היא שמבינה את ההבדל. התחושה שאיתה יצאתי ברוב המקרים היא כי יש תרגיל לשוני באמירות האלו "כן אוהבת, לא מאוהבת" על כל הווריאציות הטמונות במשפט ובעצם ערפל סמיך מסתיר מהות אחרת שאינה קשורה כלל לאהבה או התאהבות. במרוצת השנים, היחסים ובעיקר הפרידות, חלחלו בי ההבדלים. יותר על דרך המציאות ופחות ממחשבה או עמידה עליהם.

התיאוריה שלי, משנים, גורסת כי בני האדם נועדו להיות בזוג, קצת קשה לאדם להעיד על עצמו מהצד אך בתחושותיי אני טוב יותר בזוג למרות שקל לי משמעותית להיות לחוד. אמנם אני מצהיר על זוגיות כדרך חיים, אך רק כל עוד זו מוצלחת. כאשר נגמרת שעתה היפה יש להחליף זוג. מתי יודעים שזה הסוף של הזוגיות הנוכחית ולא עוד ריב אמצע המסומן על-ידי נפילת מתח?. תיאוריה ילדותית שבה אני דבק בכוח טוענת כי כאשר תגיע האישה ומערכת היחסים הנכונה, אני אשאר בה. נוסיף את רעיון ההתאהבות ואחר-כך האהבה, זאת אומרת הכימיקלים ואחריהם השגרה מתוך הרעיון כי במערכת יחסים יש גלים של התאהבות ואהבה מתמשכת. כנראה שאין התאהבות שאין לה סוף, ואהבה צריכה בסיס תקשורתי מהימן וסקס טוב. צריך לשמור בקנאות על מרכיביה הנכונים כדי שההתאהבות תחזור, או לפחות תהיה תחושה שהיא יכולה לחזור, שיש לה לאן (פוטנציאל של התאהבות).

אין ספק שההתאהבות חזקה בהרבה מהאהבה, למרות שטווח זמן האהבה מוכיח את ההתאהבות בקלות. למרות הקרבה והכרונולוגיה בין השתיים המרחק במציאות הוא מזרח ומערב, שהרי ההתאהבות מבוססת חייתיות ויזואלית וחוסר יכולת למניעת סיפוקים מיידים, בעוד האהבה מתבססת על קשר אישי, היכרות מעמיקה וזמן.

אנחנו מתאהבים באנשים שנוכל לחיות איתם לעד, או כאלו שאנחנו חושבים שנוכל לחיות איתם לעד[1], או שאנחנו מתאהבים לרגע וצריכים אנשים שונים לחלוטין, אחרים, כדי לאהוב. יש שנוטים להתאהב יותר מאחרים, יותר מהר, יותר בקלות, זה בוודאי קשור גם לגיל ולמין.[2] חלק לומדים להתפשר יותר וחלק לא מוכנים לוותר כלל.

יחסים בזמן התהוותם, ההתאהבות, הם נפלאים, על זה אין כל ויכוח. גם תקופת אהבה שמחזיקה, אצל מי חודש ואצל מי כל החיים. בזמן זה בן הזוג הוא כל עולמנו מבחינה זו, הוא מושא אהבתנו היחידי. ומה עם בן הזוג הקודם? ומה עם בן הזוג הבא? האהבה המוחלטת, האבסולוטית הזו היא כל כך יחסית שהרעיון כשלעצמו מחשיד לאבסורדי. לאחר שנסתיימה לה מערכת יחסים זוגית ואנחנו כבר לא שוכבים עם בן הזוג ואולי אף עברנו לבן זוג חדש, אנחנו לא אוהבים יותר את הקודם? אולי רק לא מאוהבים בו יותר? טיב היחסים לא השתנה, רק אופי היחסים, אולי אפילו רק הסדרי השינה. לא יעלה על הדעת כי אפסיק לאהוב את זוגתי שאיתה שכבתי מזה שנה, ואהבתי כל אותה התקופה כיוון שנפרדנו כזוג, או יתרה מזו, כי אני מתרועע עם בת זוג חדשה. ואם יעלה על הדעת הרי שלא היה לדבר מקום מלכתחילה.

עכשיו נאמר שיש לי חמש או שש חברות לשעבר ואני אוהב את כולן, איך אוכל להיות עם מישהי חדשה, בתנאי כמובן של כנות בינינו? האהבה לא משתנה בין מערכות יחסים, יש לנו את החברה שדורשת התמסדות ואת ההישרדות שדורשת ילדים, נשים יותר מגברים וכן לכל אחד את החשבונות שיש לו עם הוריו וסביבתו.



"לעד" הוא סובייקטיבי לשני אנשים, לעיתים אף לאחד או אחת. המחבר.  [1]

מין הילוד, לא מין במובן של סקס במקרה זה. המחבר.[2]



אתה נמצא כאן :  דף הבית ספרות זולה על אהבה והתאהבות או הקשר בין שגרה וקסם