נכנס למיטה ועוצם עיניים, מחשבה וחלום מתערבבים, המציאות נשמטת.
אני שבע ורגוע, זו השעה הזו ביום שישי אחרי ארוחת בוקר מאוחרת, הילדה נרדמה ואנחנו במיטה. את נצמדת אלי מאחור, אני מרגיש אותך עירומה ומתרגש. אני מחייך, את לא רואה - אני עם הגב אלייך. את מחייכת גם. אני שומע את נשימותייך בעורפי, מחייכות איתך. המזגן מונוטוני קובע את טון השקט בבית, נעים שלו. ישנים צהריים של שישי. נותנים לעומס של השבוע לרדת למיטה, אל הקן שלנו, כמעט שיחה בחלקי נגיעות.
אחר כך נתעורר ונרד לחוף, ניקח פירות ושמשיה, לא נשכח קרם נגד שמש ונחכה עד השקיעה. בערב, אם יהיה לנו כוח, ניסע להורים לארוחת ערב או שנישאר בבית ונבשל יחד ארוחה ביתית. נעשה הצגות לילדה והיא תסתובב לנו בין הרגליים. בסוף היא תלך לישון ונשב לראות סרט ולדבר עלינו דרך דברים אחרים. נחזור למיטה ונעשה סקס, נדבר במיטה שיחה אחרת, יותר אינטימית ולו רק בגלל העירום שבה והקרבה הפיסית. נעצום את העיניים. המחשבה והחלום יתערבבו- המציאות תישמט.
אני פוקח את העיניים. אני עדיין לבד. את עדיין בניו-יורק.
