יום חמישי, 14 2024

חתונה במסנג'ר

עבדתי כרגיל על המחשב, שעליו בין היתר פועלות דרך קבע תוכנות skype  ו- messenger, כדי שאני לא אהיה מנותק לחלוטין מהעולם, לפחות חברתית, וגם פה ושם לצורכי עבודה אם להודות על האמת.

בכל אופן, באותו סופשבוע של אמצע יוני שנת 2008 עבדתי כרגיל, כשלפתע הבחנתי כי אחת התמונות של אנשי הקשר במסנג'ר הוחלפה באחרת. אין כל חדש או משונה בכך שהרי רבים מהמשתמשים משנים את תמונותיהם ומשפטי התוכחה שלהם בתוכנה חדשים לבקרים, אך הפעם הייתה זו תמונתה של מיטל, חברתי לשעבר, שהחליפה את תמונתה ולא בתמונה מטיול בחו"ל או בתמונת אחיין או גור כלב תמים אלא בתמונת חתונה. אינני תם וידוע לי שחֲברה שנפרדים ממנה, חייה, ברוב המקרים, ממשיכים במסלול אחר ומתקדמים בצורה שונה ממה שאני התכוונתי.

אבל לזה לא הייתי מוכן, לא נעשתה כאן עבודת הכנה, לא עודכנתי והפעם הראשונה שבה נודע לי על דבר בח"ל היא דרך התמונה הקטנטונת הזו בתוכנת המסנג'ר. מתוך אינסטינקט וירטואלי לחצתי דאבל קליק על השם והקלדתי "מזל טוב" בריבוע הריק של התוכנה ושלחתי בenter  לתוך חלל אינסופי של פיקסלים וכבישי מידע שכבר מזמן נושפים בעורפנו ורוקמים מזימות להשמיד סופית את מעט היחסים הבינאישיים שנותרו. בצד השני לא היה מענה ואולי טוב שכך? רק הרגע הבנתי שיחסינו, כמו שאני מכיר אותם, נגמרו. אני לא ממש בטוח שאני בסוף תהליך ההתמודדות, כמובן שזו רק כותרת ילדותית שמראה לי פעם נוספת או יותר נכון, חברה נוספת, שהן ממשיכות הלאה ועוד אחת מתחתנת, וזה לא חייב להיות אני, הן מתמסדות ומקימות משפחה, יש להן מישהו אחר, לכל אחת מהן- זו לא התמודדות קלה בכלל. הלכתי מהמחשב לחשוב על כל דבר אחר. חזרתי מאוחר. על המסך תחת המזל טוב שלי היה "הי" באנגלית, התחלנו לשוחח, רוב המשפטים שלה היו בין מילה אחת לשתיים ורובם היו תודה, ביקשתי שתפסיק-היא הפסיקה. היא שאלה, רטורית, האם אני מעוניין לראות תמונות מהחתונה ושלחה לינק, כמובן שגם אלבום החתונה הוא וירטואלי בדרך לאין המוחלט של היות הבינאישי. יושב האדם הוירטואלי ומתבונן בסט של צילומי חתונה סטנדרטיים של הכלה בהכנות, של הזוג בגן משתובב בינות השיחים, של גן האירועים טרם האורחים, של קבלת הפנים, החתן במעמד חתימת הכתובה, החופה וכמובן החבר'ה רוקדים. ראיתי את התמונות, היא בהחלט התחתנה. זיהיתי רק את אחיה מהתמונות, מה שחיזק את נקודת המוצא שבהחלט לא הייתה סיבה מוצדקת לראות אותן או לא יותר משלוש, שלה, היא באמת מהממת והיא הייתה כל כך יפה ומאושרת בחתונה. היא אמרה שהיה לה כל כך כיף שהיא מוכנה להתחתן כל יום ושהיא לא רצתה שייגמר לעולם, אמרתי שלמיטב הבנתי זה לא נגמר ואולי אפילו ממש רק מתחיל ועם זאת אני לא רוצה להיכנס לדברים שאני לא מבין בהם. רציתי לסגור איזה פרק. להיפרד. כי אין לי ספק שדברים ישתנו מעתה. אני לא מאמין שאגיע לתל-אביב, ארים טלפון ונשב לקפה, לא עוד שיחות סרק על הא ועל דא, ציניות על רומנים, לא אוכל לקרוא לה ג'יפי ולהחמיא לה על תסרוקת או בגד, או סתם להגיד לה שהיא כוסית וגם אם לא עשיתי את זה כבר 5 שנים עכשיו אני גם לא יכול אפילו בתיאוריה. לפני כמה זמן נזכרתי שהיינו ביחד מתי שרבין נרצח, יש דברים כאלו שקורים לכולם יחד, לכל העם או לכל העולם- ואז כל אחד זוכר לכל החיים איפה הוא היה, את המקום ואת הרגע. זו הייתה הסגירה שלנו, שאלתי אם היא זוכרת איפה היא הייתה ברצח רבין, היא זכרה מייד, כנראה שזה כן עושה משהו כי היא לא אמרה לי איתך, היא אמרה עם האקס שלי.

אתה נמצא כאן :  דף הבית ספרות זולה חתונה במסנג'ר