יום חמישי, 14 2019

Peter Pan Syndrome

 

למה פיטר לא רוצה להתבגר?! ממה הוא כל כך מפחד?!

אני משליך על פיטר את הבעיות שלי אחרי גיל 30. אני מסתכל לפיטר שלי בעיניים במבט מפוקח ונזכר.

זה לא שפיטר לא מתבגר לעולם ואני גם לא בטוח שהוא בוחר בכך. אבל הכל איטי, ותמיד מעט מדי ומאוחר מדי. כאבי הגדילה של ההתבגרות עברו משיניים ועצמות אל פה ושם שערות לבנות.

מדי פעם וונדי, וונדי נהדרת.

הפיטר שלי בשלו, הוא לא חוזר איתה, נשאר בארץ לעולם לא.

 

שם הוא תמיד צודק, שם הוא הכי חזק ובלתי מעורער,

שם הוא יכול לעוף בכוח המחשבה בלבד, שם הוא הכי...הוא לא לבד!

כל הילדים האבודים שם איתו, הם חבר'ה וגם טינק.

הם יודעים שאסור להגיד "אני לא מאמין בפיות" כי אז עוד פיה מתה.

אני לא בטוח אם כבר פגשתי את הוונדי שלי או שאני עדיין מחכה לה.

הפיות שאני מאמין בהן לא ממש יעזרו בעולם שלי, יותר בעולם של פיטר, הן אלו שרואים בין הסדינים של הקולנוע, נוקשות בערוץ האופנה, הן פיות אמיתיות, מוקפות אבקת קסמים ואור רך.

פיטר לא צריך פיה או חבר'ה אבודים. גם עין רעה זה לא קו מנחה לבנות דרך חיים.

הפיטר שלי יכול לעוף, הוא מחויך ומאושר ומתעופף בארץ לעולם לא, פעם גובה החיוך הזה היה הסף של שנינו אבל אני המשכתי, לא הייתה לי ברירה, פיטר ויתר, הוא ממשיך לעוף, עדיין מחייך- הוא  ב א מ ת  מאושר. הוא לא עושה את עצמו, גם אז הוא היה כזה, כלום לא היה מגיע אליו.

הכל טוב. אפשר לעוף.

אתה נמצא כאן :  דף הבית ספרות זולה Peter Pan Syndrome